תקלה במטוס ככוח עליון, האמנם?
זה קורה לא אחת, אנו רוכשים כרטיס טיסה, אם באופן ישיר מחברת התעופה באמצעות אתרי אינטרנט ואם באמצעות סוכנות הנסיעות, מגיעים לשדה התעופה כמה שעות לפני מועד הטיסה, ולפתע מודיעים לנו כי בשל תקלה במטוס, הטיסה שלנו תתעכב בכמה שעות.
מקרה שהיה כך היה:
שמעון רינת ושלושת ילדיהם רכשו 5 כרטיסי טיסה באמצעות סוכנות נסיעות. ביום הטיסה, שמעון רינת ושלושת הילדים עשו את המוטל עליהם והגיעו לשדה התעופה כמספר שעות לפני מועד ההמראה. אך, “הפלא ופלא”, בסמוך לשעת הטיסה, הודיעו להם כי עקב תקלה במטוס, טיסתם תתעכב במספר שעות.
שמעון רינת ושלושת ילדיהם המתינו בשדה התעופה כ-10 שעות עד אשר הובא מטוס חלופי וטיסתם יצאה ליעד המתוכנן.
בנסיבות אלה, מהן האפשרויות העומדות בפני שמעון רינת ושלושת ילדיהם? האם תקלה במטוס נחשבת לכוח עליון- נסיבות מיוחדות שאינן בשליטתן של חברות התעופה ע”פ סעיף 6 (ה) (1) חוק שירותי תעופה, כך שחברת התעופה אינה חבה באחריות כלפי נוסעים שטיסתם עוכבה או בוטלה?
פיצוי וסיוע בשל עיכוב או ביטול טיסה
סעיף 1 לחוק שירותי תעופה קובע, כי טיסה שבוטלה היא כל אחת מאלה:
(1) טיסה שלא התקיימה.
(2) טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או באיחור שנקבע לפי סעיף 6(ח) לחוק שירותי תעופה.
זאת ובנוסף, סעיף 6 לחוק שירותי תעופה קובע, כי נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל מחברת התעופה הטבות אלה:
(1) שירותי סיוע.
(2) השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע.
(3) פיצוי כספי שיקבע לפי התוספת הראשונה (מרחק הטיסה מנוקדת המוצא לנקודת היעד).
ואולם, סעיף 6 (ה) (1) לחוק שירותי תעופה קובע, כי חברת התעופה לא תהא מחויבת במתן פיצוי כספי ע”פ התוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה בגין עיכוב או ביטול טיסה בהתקיים 2 תנאים מצטברים:
(1) “נסיבות מיוחדות” “שלא היו בשליטתו”.
(2) “גם אם היה עושה כל אשר ביכולתו לא יכול היה למנוע בשל אותן נסיבות”.
נראה כי מקרים כגון: אירוע טרור בו מחליטים לסגור את שדה התעופה, הפסקת חשמל גדולה באזור מסוים, תנאי מזג אויר קיצוניים, הם מאותם המקרים הנכנסים בגדר נסיבות מיוחדות ובלתי צפויות שלא היו בשליטת חברת התעופה, כך שגם אם חברת התעופה היתה עושה כל שביכולתה היא לא היתה יכולה למנועם.
עוד יש לציין, כי ע”פ חוק שירותי תעופה, גם במצב בו “כוח עליון” הביא לעיכוב או ביטול טיסה, עדיין מחויבת חברת התעופה להעניק לנוסע שירותי סיוע (בית מלון, שיחות טלפון, שירותי הסעה) וכן להשיב את התמורה בגין הטיסה שבוטלה או להעניק כרטיס טיסה חלופי- לפי בחירת הנוסע.
תקלה במטוס
אחת מהטענות הנפוצות של חברות התעופה לעיכוב או ביטול טיסה היא תקלה במטוס שהתגלתה כמספר שעות לפני הטיסה.
לפני כניסתו לתוקף של חוק שירותי תעופה הייתה מחלוקת באשר לשאלה האם תקלה במטוס מהווה הגנת כוח עליון לחברת התעופה.
אולם, מאז כניסתו לתוקף של חוק שירותי תעופה, נראה כי המגמה היא לראות בתקלה במטוס כאירוע שבשליטת חברת התעופה. דהיינו, תקלה במטוס אינה תהווה באופן מוחלט טענת הגנה לחברת התעופה במסגרתו של סעיף 6(ה) (1) לחוק שירותי תעופה כך שספק אם מהווה הגנת כוח עליון.
למעשה, נראה כי במקום בו מדובר בכלי תחבורה שמאופיים ומטבעם יש בהם תקלות טכניות, העוברים טיפולי תחזוקה כעניין שבשגרה, הרי שספק רב אם תקלה טכנית נכנסת להגדרה של נסיבה מיוחדת בסעיף 6 (ה) (1) לחוק שירותי תעופה.
יתרה מכך, גם במקרים בהם תקלה במטוס תיחשב “כנסיבה מיוחדת” ע”פ סעיף 6 (ה) (1) לחוק שירותי תעופה, הרי שעל חברת התעופה קמה החובה להוכיח “שעשתה כל שביכולתה כדי למנועה”. יכול שבמקרים מאוד מסוימים, ניתן יהיה להוכיח שמדובר בתקלה שלא היתה צפויה וגם של ניתן היה למנוע אותה.
לסיכום
בנסיבות המקרה הספציפי שהובא לפנינו, נראה כי ע”פ סעיף 6 לחוק שירותי תעופה שמעון רינת ושלושת ילדיהם יהיו זכאים לפיצוי בגין ביטול טיסה ע”פ התוספת הראשונה לחוק, שירותי סיוע, טיסה חלופית או השבת התמורה, וכל זאת מבלי לגרוע מטענותיהם לפיצוי נוסף בגין נזקים נוספים שנגרמו להם בגין אובדן ההנאה מהטיול.