בעלים של חברה הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף של תביעה שהוגשה נגדו באופן אישי (בנוסף לתביעה שהוגשה גם כנגד החברה) בגין פיטורי עובדת בהיריון. התובעת הגישה תגובה לבקשה וביה”ד דחה את הבקשה.
מועד דווח: 10.06.2009
במסגרת הבקשה טען הנתבע, בין היתר, כי אין כנגדו כל עילת תביעה וכי שרבובו לתוך פרשת התביעה נועד כדי להפעיל עליו לחץ.התובעת טענה, בין היתר, כי הוראות חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות קובעות כי הפרה של חוקים אלו מהווה עבירה פלילית ובצידה סנקציה עונשית כנגד בעלים של חברה ו/או נושאי משרה בחברה, מאחר ועל הבעלים ו/או נושאי המשרה בחברה לפקח על הנעשה בחברה.התובעת הוסיפה וטענה כי עבירה פלילית מקימה ולו לכאורה עילה להרמת מסך של חברה שהפרה את החוקים הנ”ל. זאת ועוד, במקרה הנ”ל מי מבעלי החברה היה מעורב באופן אישי בפיטורי התובעת ובשל כך טענה התובעת כי לנתבע 2 ישנה אחריות אישית גם מכוח דוקטרינת תום הלב ביחסי עבודה, קל וחומר במצב בו מתקיימים יחסי עבודה בפועל בין הנתבע 2 לתובעת. ביה”ד קיבל את טענות התובעת , וקבע כי אין מקום לסילוקה של התביעה על הסף כנגד הנתבע 2 ובכך דחה את הבקשה. ביה”ד אף הוסיף וקבע כי בהפרה לכאורה של חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות יש משום הפרה של חובה חקוקה.
עו”ד גיא הרשקוביץ ייצג את המשיבה (התובעת) בהליך זה.