ההקלטה "כראיית זהב" במשפט האזרחי

ב ייצוג בבתי משפט > כללי, מאת 

ההקלטה כראיית זהב במשפט האזרחי

כידוע במשפט האזרחי בישראל קיימת הלכה מנחה באשר להוכחת תביעה אזרחית והיא "המוציא מחברו עליו הראיה" כלומר, כאשר אני מבקשים את יומנו בבהמ"ש, מתביעה להפרת חוזה/הסכם, דרך שלילת זכויות סוציאליות בעבודה ועד לעושק בעל מניות המיעוט בחברה, ברוב המקרים נטל ההוכחה יהא על כתפי התובע.

מטרת מאמר זה הינה להדגיש את חשיבותה של אחת הראיות המרכזיות במשפט האזרחי והיא ההקלטה  ותמלילה.

קיימים לא מעט מקרים שאנשים חוששים להשתמש בראיה זו, וזאת כיוון שהם סוברים לתומם  לעיתים מחוסר ידע, כי כל הקלטה הינה ראיה לא חוקית לפי חוק האזנות סתר התשל"ט, 1979(להלן:"החוק") ולכן חוששים לבצע הקלטה שכזאת.

יובהר מייד, אכן הקלטה במצבים מסוימים יכולה להיחשב כעברה על חוק האזנות סתר ועל כן יותר ממומלץ להיוועץ תחילה עם עו"ד בקיא בתחום כדי לקבל הנחיות כיצד לבצע הקלטה זו מבלי לעבור על החוק.

יחד עם זאת במאמר זה, ננסה לעמוד על הפרמטרים שהופכים את ההקלטה לחוקית וככזו לראיה מכריעה בהליכים משפטיים.

חוקי או לא חוקי, זאת השאלה.

ההגדרות בחוק חשובות מאין כמוהן כדי להבין האם הקלטה הינה האזנת סתר.

סעיף 1 מגדיר כך:

האזנה-"האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכל באמצעות מכשיר"

כלומר לכאורה ניתן היה להבין כי כל הקלטה ו/או האזנה ו/או העתקה של שיחת הזולת הינה האזנת סתר.

אולם החוק ברור דיו ואף מגדיר בצורה ברורה מהי האזנת סתר אסורה:

האזנת סתר- " האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה" .

מהגדרות החוק ניתן להבין כי כל מה שלא אסור, מותר ועל כן אם יש הסכמה להקלטה של אחד מבעלי השיחה, קרי אם אתם בעצמכם ביצעתם את ההקלטה כאשר אתם צד לשיחה, אזי מדובר בהקלטה שלא אסורה על פי חוק האזנות סתר.

קבילות/משקל ההקלטה.

בשנים האחרונות יש נטייה לקבל כמעט כל ראיה ולהתייחס יותר ויותר למשקלה כלומר גם אם קיימת בעיה ממשית לגבי קבילות הראיה המגמה כיום הינה לקבל את הראיה ולבחון את משקלה.

על כן ככל שהפגם בראיה ו/או בהשגתה ו/או באיכותה יהא מהותי, כך המשקל שיכול שיתנו לראיה יהא נמוך.

כמובן שככל ראיה גם ההקלטה ותמלילה צרכה לעבור את מבחני הקבילות והמשקל וזאת עלפי דיני הראיות והלכות פסיקת בהמ"ש.

בפסק דין ע"פ 869/81 נקבע כי בהמ"ש יבחן את קבילותה/משקלה של ההקלטה באמצעות שלושה מבחנים:

         א.         תנאי פורמאלי- האם ההקלטה לא עומדת בניגוד לחוק האזנת הסתר.

         ב.         מבחן טכני-נועד להבטיח כי ההקלטה בוצעה ע"י מקליט מיומן שעשה שימוש במכשיר הקלטה תקין, וכי לא נעשה דבר כדי לעוות את האמת.

          ג.          מבחן מהותי- יבדוק האם תוכנה של ההקלטה משקף נאמנה את האירוע.

על כן, בהמ"ש יבחן את כל הקריטריונים המצוינים, אולם בהתקיים המבחן המהותי, קרי האם תוכנה של הראיה משקף נכונה את האירוע סיכוי סביר שהראיה תתקבל כראיה קבילה בעלת משקל גבוה.

גם כאן יובהר, כי יותר ממומלץ לקבל הנחיות מעו"ד מטעמכם כיצד לבצע הקלטה קבילה בעלת משקל ראייתי גבוה, שהרי גם אם ההקלטה תתקבל לפתחו של בהמ"ש אולם יהא בה פגם כזה או אחר, משקלה יהא נמוך ואין זה יסייע בידכם להוכיח את צדקת טענותכם. במצב כזה יצא "שכרכם בהפסדכם" ואף גרוע מכך אמונכם יכול שיפגע "בעיניי" בהמ"ש.

לאחר שעמדנו על חוקיות ההקלטה, קבילותה ומשקלה נעמוד אתה על יתרונה "כראיית זהב" במשפט האזרחי.

היתרונות של ראית ההקלטה.    

  1. אפקט ההפתעה- חשוב לזכור, כי ביצוע נכון של ההקלטה ו/או דיבוב של הנתבע העתידי ימצו את פוטנציאל ההקלטה ברמה אופטימאלית.

בדר"כ הצד אותו אתם מבקשים להקליט לא יסבור כי השיחה מוקלטת ועל כן ניתן לאמת בהקלטה זו את טענותיכם.

אולם, ככל שתשמרו על אפקט ההפתעה, קרי שהצד המוקלט לא יחשוד כי השיחה מוקלטת, כך תוצאותיה של ההקלטה עבורכם תהיה ראיה שלא ניתן להפריכה.

כאן המקום להבהיר שני דברים חשובים:

           א.         חשוב לשמור על מצב בוא תוכלו ליצור קשר עם הצד שברצונכם להקליט, כלומר גם אם התגלע סכסוך ביינכם, לא להיגרר "למלחמות" איתו, כדוגמת: "אני אתבע אותך" או "נתראה בבהמ"ש" וזאת מכוון שבמצב דברים שכזה איבדתם מראש את אפקט ההפתעה ואף אם תצליחו ליצור עמו קשר, הוא יהא מוכן לכך שיכול והשיחה מוקלטת.

           ב.         לפני ביצוע ההקלטה יותר מומלץ להיוועץ עם עו"ד מטעמכם , כדי לקבל הדרכה נכונה מה, מתי, ואיך לשאול את השאלות.

  1. 2.      ראיית ההקלטה הינה ראיה שקשה מאוד להפרכה- ככל שההקלטה ממוקדת יותר וברורה יותר כך יתקשה הנתבע להפריך את טענותיכם ונטל ההוכחה יעבור אליו להסביר איך ממצאי ההקלטה מסתדרים עם טענותיו בכתב הגנתו ו/או בתצהירו.
  2. חוסר אמינות של הנתבע בעיניי בהמ"ש- מבלי להיכנס לסדרי הדין, בעל דין שיכחיש בכתב הגנתו את טענות התובע, והכחשה זאת תיסתר ע"י ההקלטה, בעל דין זה ייתפס בעיניי בהמ"ש "כלא אמין".

לסיכום

ההקלטה הינה ראיה מכריעה אשר יכולה לתת את ההבדל בין כישלון להצלחה בהליך האזרחי.

עם זאת, כדאי להיוועץ עם עו"ד מטעמכם הבקיא בתחום הליטיגציה המשפטית, דיני הראיות והתחום האזרחי, כדי לקבל הנחיות כיצד לבצע הקלטה חוקית, קבילה, בעלת משקל גבוה ומפלילה.

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני המופיעים באתר זה שמורות לרבות, הטקסטים, התיאורים, עיצוב האתר, התמונות, וכל חומר אחר הכלולים בו, אם לא נאמר מפורשות אחרת, שמורים למשרד עורכי דין הרשקוביץ ושות' בלבד. אין להעתיק להפיץ, לשכפל, למכור, לפרסם, לשדר או לעשות כל שימוש מסחרי כלשהו בכל או בחלק מתכניו של האתר וכל דבר אחר המוצג באתר אלא אם ניתנה רשות במסמך לכך בכתב ומראש ממשרד עורכי דין הרשקוביץ ושות'©

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. בכל מקרה, השימוש באמור במאמר זה אינו יוצר יחסי עו"ד לקוח בדרך כלשהי, בין משרד עו"ד הרשקוביץ ובין המשתמש, משרד עו"ד גיא הרשקוביץ אינו אחראי בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המובא באתר זה, כל עוד השימוש במידע נעשה שלא באמצעות משרד עו"ד גיא הרשקוביץ.