סעדים זמניים כלי מהותי בחיי התביעה האזרחית.

ב ייצוג בבתי משפט, מאת 

סעדים זמניים-כלי מהותי במהלך חייהתביעה האזרחית

בסדרת המאמרים הקרובה, אסקור את השימוש בסעדים זמניים במסגרת ניהול תביעה אזרחית לסוגיה, מטרתם, חשיבותם, דרכי הפעולה ומהם מבחני בית המשפט לקבלם.

כיום הדעה הרווחת היא לא רק שסעד זמני הינו סעד מהותי ביותר במסגרת מחלוקות מסוימות אלה במקרים רבים הסעד הזמני יכול אף להשפיע ולהכריע את הכף בתביעה עצמה.

מהו סעד זמני?

סעד זמני הינו סיוע שמגיש בית המשפט לתובע במסגרת התביעה האזרחית, אשר נשאר בתוקף, באופן זמני, עד אשר תבורר התביעה ויינתן פס"ד, וכל עוד לא קיימת עילה לביטול הסעד הזמני שניתן. ישנם מקרים בהם ניתן להגיש בקשה לסעד זמני עוד בטרם הגשת התביעה.

מטרת בקשה למתן סעד זמני

הגשת בקשה לסעד זמני מבית המשפט במסגרת תביעה אזרחית נועדה לשמור על המצב הקיים בעת הגשת התביעה עד אשר תבורר התביעה כדי שלא יעשה כל שינוי שקשור לנושא התביעה, וכדי להבטיח את יישום פסק הדין לכשיינתן.

בקשה לסעד זמני תועיל לתובע במקרים בהם קיים חשש כי אם לא יינתן הסעד הזמני, לא יוכל התובע לקבל את הסעד לו הוא עתר במסגרת תביעתו.

חשוב להדגיש! קיימים סעדים זמניים שניתן ואף רצוי לבקשם במעמד צד אחד, ללא ידיעת הנתבע. לדוגמה, נניח שראובן מבקש לתבוע את שמעון במסגרת תביעה אזרחית בגין אי החזר הלוואה שנתן לו. ייטב לראובן אם יבקש מבהמ"ש סעד זמני מסוג צו עיקול זמני על נכסיו של שמעון, ואף ייבקש שסעד זה ידון בבית המשפט במעמד צד אחד, וזאת מדוע? צו העיקול ימנע משמעון להבריח את נכסיו בכוונה באמצעות הוצאת כל כספו ו/או נכסיו והעברתו לגורם אחר, באופן שיגרום לכך שגם אם בסופו של יום התביעה של ראובן תתקבל ויינתן פסק דין נגד שמעון, ראובן לא יוכל לגבות את החזר ההלוואה משמעון מכיוון ששמעון נותר "נטול נכסים" לפחות למראית עין.

היתרון בדיון במעמד צד אחד ללא ידיעת הנתבע הינו למנוע מהנתבע לנצל את פרק הזמן שבין הבקשה לעיקול זמני ולדיון בה ובפרק זמן זה להבריח נכסים.

 לכן ניתן להבין שהמטרה הראשונה של רוב הסעדים הזמניים הינו הקפאת המצב הקיים, מהר ככל שניתן, כדי שאם יינתן פסק דין  לטובת התובע ניתן יהיה לקיימו או ליישמו בפועל.

מטרה נוספת של הסעד הזמני הינושימור המצב הראיתי לצורך ניהול תקין של הדיון.

דוגמה נוספת לסעד זמני המבוקש במעמד צד אחד הינה במצב שבו קיימים מסמכים או ראיות  "בחצרו" של הנתבע (כלומר,בחזקתו) שיוכלו לעזור לתובע במהלך ניהול ההליך המשפטי. במצב דברים זה, רצוי לבקש מבית המשפט סעד זמני מסוג צו לתפיסת נכסים. זאת מדוע? כדי שהנתבע עצמו לא יעלים את הראיות או המסמכים ובכך יפגע באופן ממשי בסיכוי להוכיח את התביעה.

 

 

התנאים שעל פיהם יתקבלו סעדים זמניים

כאשר בית המשפט דן בבקשה לסעד זמני, ביהמ"ש ישקול האם לקבל את הבקשה לסעד זמני לפי סוג הסעד המבוקש ולפי שלושת מבחנים עיקריים ומצטברים, (אולם יש לשים לב שמלבד תנאים מצטברים אלו ישנם סעדים ספציפים שלגביהם יש תנאים נוספים ראו מאמר נפרד בעניין סוגי סעדים זמניים עיקריים.)

להלן שלושת המבחנים המצטברים עבור כל הסעדים הזמנים:

1-קימוה לכאורה של עילת תביעה.

2-מאזן הנזקים הצפויים הן לתובע והן לנתבע בהתקבל הסעד או בדחייתו.

3- תום הלב של התובע שהגיש את הבקשה לסעד זמני.

להלן נסביר "על קצה המזלג" את שלושת המבחנים העיקריים:

המבחן הראשון - בהמ"ש יבדוק שאכן יש לתובע עילת תביעה ולו לכאורה, וזאת כי בד"כ מתן  סעד זמני הינו פגיעה בזכות קניינית של הנתבע עוד טרם נבדקה לעומק גרסתו של התובע ולעיתים עוד טרם קבלת גרסתו של הנתבע [1]ולכן הדרישה המהותית בשלב זה הינה קיומה של עילת תביעה.

כך, מספיק שהתובע יוכיח שהתביעה אינה טורדנית ושיש מחלוקת אמיתית בין הצדדים שיש לדון בה כדי להראות לבהמ"ש כי קיימת עילת תביעה. חשוב להדגיש, כי בשלב זה אין צורך להוכיח את התביעה עצמה אלא רק להראות לבהמ"ש כי קיימת עילת תביעה!

המבחן השני – על התובע להראות, כי במקרה שבית המשפט ידחה את בקשת התובע, אזי עלול להיגרם לתובע נזק ממשי עד כדי כך שיכול להקשות על ניהולו התקין של ההליך והכבדה על קיומו מבחינת בית המשפט.

דוגמה להכבדה בקיומו של הליך במקרה בו ראובן מבקש לתבוע את שמעון ומסתבר לראובן ששמעון עומד לעזוב את הארץ לצמיתות. במקרה זה ראובן יהא חייב לשקול לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד שמעון אחרת לא ניתן יהיה לקיים את ההליך. השלכה נוספת של עזיבת שמעון את הארץ לצמיתות הינה קושי בביצוע פסק הדין לכשיינתן.

כמובן שיש לבחון את ההכבדות האפשריות המתוארת לעיל בהשוואה להכבדה שתהא על הנתבע או על הנזק שעלול להיגרם לו כתוצאה ממתן הסעדים הזמניים. ככל שיעלה בידי התובע להראות שההכבדה או הנזק שיגרם לנתבע פחותים ביחס להכבדה או לנזק שעלול להיגרם לתובע, יעלה בידי התובע לעמוד במבחן זה בהצלחה.

המבחן השלישי – בהמ"ש יבחן האם התובע פנה לביהמ"ש בבקשה לסעדים זמניים בתום לב ובניקיון כפיים.

מה מעיד על תום לב וניקיון כפים מצד התובע?

א-היעדר שיהוי מצד התובע בהגשת הבקשה לסעד זמני.- אלמנט הזמן בסעדים סמניים הוא קריטי. המועד שבו הוגשה הבקשה לסעד זמני מהותי מאוד מכיוון שמגיש הבקשה מנסה לשכנע את בית המשפט שיש לפעול מידית שאם לא כן יגרם לתובע נזק בלתי הפיך שלא ניתן יהא לפצות בגינו, ולכן מבקש אשר השתהה בהגשת בקשתו סותר את טענת הבסיס שלו ולפיה הענקתו של הצו אינה סובלת דיחוי.

ב -ניקיון כפים – כאשר בית המשפט דן בסעדים זמניים הוא מכהן כבית דין של יושר, על כן בהמ"ש יבדוק לדוגמה האם התובע החסיר עובדות חשובות מידיעת בהמ"ש והאם מטרתו של התובע הינה להרע את מצבו של הצד השני?

שיקולי בהמ"ש בבואו לבדוק האם התובע תם לב ונקי כפיים אינו רשימה סגורה, וכל פעולה "לא נקייה" מצידו של התובע בין אם נעשתה בזדון, או במחדל ע"י עצימת עיניים יכולה לסגור בפני התובע את שערי בית המשפט ביחס לאותה בקשה לסעד זמני.

סוף דבר

אין ספק כי גורלה של התביעה האזרחית מצוי במידה רבה בבקשות לסעדים הזמניים. נושא זה דורש בקיאות ודיוק בהקשר לסעד המבוקש, עמידה חנים הדרושים לבנטל המבקבלת הסעד והגשתם בהזדמנות הראשונה ע"י עו"ד בקיא בתחום.

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני המופיעים באתר זה שמורות לרבות, הטקסטים, התיאורים, עיצוב האתר, התמונות, וכל חומר אחר הכלולים בו, אם לא נאמר מפורשות אחרת, שמורים למשרד עורכי דין הרשקוביץ ושות' בלבד. אין להעתיק להפיץ, לשכפל, למכור, לפרסם, לשדר או לעשות כל שימוש מסחרי כלשהו בכל או בחלק מתכניו של האתר וכל דבר אחר המוצג באתר אלא אם ניתנה רשות במסמך לכך בכתב ומראש ממשרד עורכי דין הרשקוביץ ושות'©


[1] במקרים שבהם ניתן סעד זמני במעמד צד אחד ללא ידיעת ותגובת הנתבע כדוגמת צו מניעה זמני או צו עיקול זמני.

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. בכל מקרה, השימוש באמור במאמר זה אינו יוצר יחסי עו"ד לקוח בדרך כלשהי, בין משרד עו"ד הרשקוביץ ובין המשתמש, משרד עו"ד גיא הרשקוביץ אינו אחראי בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המובא באתר זה, כל עוד השימוש במידע נעשה שלא באמצעות משרד עו"ד גיא הרשקוביץ.