הזמנת עבודה כהסכם לכל דבר

ב משפטי מסחרי, מאת 

הזמנת עבודה כהסכם לכל דבר

בקרב רבים מאיתנו, הזמנת עבודה של נותני שירותים (עו"ד, מעצב פנים, בונה אתרים, אדריכל, סוכן ביטוח, יועץ כלכלי, מפיק אירועים ועוד) מהווה פעולה שגרתית ולא מחייבת הגם שישנו סיכום בע"פ או בכתב לגבי הזמנת העבודה. אולם, בפועל, הזמנת עבודה מהווה הסכם מחייב לכל דבר הן מבחינת מזמין העבודה והן מבחינת נותן השירות.

מקרה שהיה כך היה:

שמעון בעל מפעל גדול במרכז הארץ היה מעוניין להתקין מערכות הטמעה חדשות לשם ייעול העבודה במפעל. לצורך כך, שמעון פנה לחברה על מנת לקבל הצעת מחיר הכוללת, בין היתר, את תוכנית העבודה להטמעת המערכות החדשות והמחיר שיש לשלם עבורה.

לאחר מספר ימים, שמעון חתם על הזמנת העבודה ושלח אותה לחברה. עם חלוף מספר שבועות, שמעון החליט לא להתקין את המערכות החדשות במפעלו כאשר הוא אינו מעדכן אף נציג מהחברה על כך.

כעבור מספר שבועות נוספים קיבל שמעון הודעה מהחברה כי המערכות החדשות מוכנות ועל כן הוא נדרש לשלם עבורן. שמעון סירב לשלם כל סכום לחברה.

בנסיבות אלו מהן האפשרויות העומדות בפני החברה? תחילה נסביר מהי המשמעות המשפטית להזמנת עבודה ולבסוף נבחן ההשלכות להפרתה של הזמנת עבודה על ידי שמעון.

המשמעות המשפטית להזמנת עבודה

הזמנת עבודה אינה מוגדרת מבחינה פורמאלית כחוזה. אולם, אין בכך כדי להוריד או להעלות מהמשמעות המשפטית של הזמנת עבודה ולהגדרתה כחוזה משפטי לכל דבר.

סעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973, קובע כי חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול.  זאת ועוד, סעיף 12 לחוק החוזים קובע, כי צד המנהל משא ומתן שלא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה. בנוסף, סעיף 39 לחוק החוזים קובע כי בקיום חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.

לפיכך, צד המסכם, בע"פ או בכתב, על הזמנת עבודה מחויב לאמור בה, אף אם אינו התכוון (מבחינה סובייקטיבית- בראייתו שלו) לקשור את עצמו באופן מחייב להסכם להזמנת עבודה.

כאן המקום לציין, כי לא פעם נדרש מזמין העבודה לשלם מקדמה לנותן השירות לפני תחילת העבודה. בחלק מהמקרים, מזמין העבודה לא משלם את המקדמה ובכך סבור כי להסכם הזמנת העבודה אין משמעות. יודגש בזאת, כי אי תשלום המקדמה לפני תחילת העבודה, אינה מהווה הודעה מצד מזמין העבודה על רצונו לסגת מהסכם העבודה או על ביטולו.

  פיצויים בגין הפרת הסכם להזמנת עבודה

ע"פ סעיף 10 לחוק החוזים ( תרופות בשל הרפת חוזה), תשל"א-1970, צד לחוזה שנפגע מהפרה ונגרמו לו מכך נזקים רשאי לתבוע פיצויים מהצד המפר, והכל בתנאי שמדובר בנזקים שהיה ניתן לצפות מראש שהם יקרו אם החוזה יופר.

בנסיבות אלו, הפרת הסכם להזמנת עבודה על ידי מזמין העבודה תחייבו בפיצויי הסתמכות (פיצוי שליליים) – שעות עבודה וההשקעה הכספית של בעל המקצוע שנדרשו לקיום הזמנת העבודה. בנוסף לכך, הפרת הסכם הזמנת עבודה על ידי מזמין העבודה, עשויה לחייבו בפיצויי ציפייה (פיצויים חיובים)- הרווח הצפוי לבעל המקצוע במידה והסכם להזמנת העבודה היה יוצא לפועל.

סוף דבר

במקרה של החברה, מכיוון ששמעון אינו מעוניין בשירותי החברה עליהם התחייב בהסכם הזמנת העבודה, יחויב שמעון בפיצויי הסתמכות- כל הכספים שהושקעו על ידי החברה במערכות ההטמעה החדשות (שעות העבודה, התרוצצויות שונות, השקעה כספית ישירה במערכות ההטמעה החדשות). כמו כן, יחויב שמעון בפיצויי ציפייה- הרווח העודף שהיה צומח לחברה ממכירת המערכות לשמעון במידה והסכם להזמנה עבודה היה מקוים.

ברי אפוא, כי הזמנת עבודה מהווה הסכם לכל דבר ולכן נדרשת תשומת לב בטרם אנו "מפזרים" התחייבות למספר נותני שירותים במסגרת  הזמנת עבודה.

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. בכל מקרה, השימוש באמור במאמר זה אינו יוצר יחסי עו"ד לקוח בדרך כלשהי, בין משרד עו"ד הרשקוביץ ובין המשתמש, משרד עו"ד גיא הרשקוביץ אינו אחראי בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המובא באתר זה, כל עוד השימוש במידע נעשה שלא באמצעות משרד עו"ד גיא הרשקוביץ.