חברה זרה? ההליך בכל זאת יכול להתנהל בישראל

ב טיפים > מאמרים > משפטי מסחרי, מאת 

חברה זרה? ההליך בכל זאת יכול להתנהל בישראל

לא אחת, מתקשרת חברה ישראלית ביחסים עסקיים עם חברה זרה. כבר בימים קדומים, חצו לפעמים יחסי מסחר את גבולות המדינות, והדבר נעשה קל ונוח יותר, בעידן המכונה"הכפר הגלובאלי" והאינטרנט.

אך מה קורה כשהחברה הזרה לא משלמת, או לא מקיימת חובה אחרת שלה, כגון אספקת סחורה תמורת תשלום? במצב רגיל, היו בעלי החברה הישראלית משגרים לה מכתב דרישה, ובמידה והדבר לא עוזר – מגישים נגדה תביעה.

אלא שהעובדה שמדובר בצד זר, נוטה להרתיע את בעלת החוב הישראלית, וגורם לה לחשוב כאילו "אין מה לעשות", כשהיא איננה מעוניינת לשכור עו"ד זר ולנהל הליכים יקרים במדינה בה יושבת החברה הזרה. אך אין זה בהכרח המצב.

במקרים רבים, דווקא ניתן לנהל הליך מול חברה זרה – בישראל. היתרונות שבכך,  מצד החברה הישראלית, רבים; המשמעות היא נהול הליך "במגרש הביתי", בעוד שהצד שכנגד צריך לנהל הליכים "מעבר לים", שמשמעם, קרוב לוודאי, הוצאות גדולות (למשל בגלל שיש להעסיק עו"ד מקומי במיוחד לצורך הליך זה ולשלוח עדים להעיד במדינה זרה, על כל המשתמע מכך).

מתי עשוי לקרות מהלך כזה? באופן כללי, כשישנו קשר למדינת ישראל. קשר כזה ניתן לבסס, בין היתר, באחת או יותר מהדרכים שלהלן (בחלקן תידרש בקשה מיוחדת, שנקראת בקשה להתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, ואישור בית המשפט לכך);

  • לחברה הזרה משרד גם בישראל – אז ניתן להגיש עותק מכתב התביעה לכתובת זו.
  • לחברה הזרה מורשה בנהול עסקים בישראל – כנ"ל.
  • לחברה הזרה מורשה לקבלת כתבי בי-דין (לרבות עורך דין) בישראל – ניתן, באופן עקרוני, להגיש עותק מכתב התביעה לכתובת זו.

בנקודה זו, נדרש שלעורך הדין יפוי כוח כללי לקבלת כתבי טענות, או יפוי כוח ספציפי שמאפשר לו לקבל את כתב התביעה (אך זאת נדע רק לאחר פניה לאותו עורך דין).

  • נושא התובענה הוא מקרקעין שנמצאים בתחום מדינת ישראל.
  • תביעה בגין הפרת חוזה, כשההפרה ארעה בתחום המדינה – הדבר עשוי להקים סמכות שיפוט לטובת בית המשפט בישראל.

יצוין שלעתים עולה שאלה של פרשנות משפטית – מה היא הפרה בתחום המדינה? אם הפרה היא אי תשלום סכום כסף לחשבון בנק בישראל, איפה תיחשב ההפרה? באי תשלום באמצעות חשבון הבנק הזר? או באי קבלת הכסף בחשבון הבנק המקומי של החברה הישראלית?

שאלה זו תיבדק, ככל הנראה, בנסיבות המקרה הספציפי.

  • תובענה בגין מעשה או מחדל שנעשה בתחום המדינה – גם כאן עשויהדבר להקים סמכות שיפוט לטובת בית המשפט בישראל.

גם כאן, יכולה להתעורר שאלה – למה הכוונה "בתחום המדינה?"

  • על החוזה חלים כללי מדינת ישראל – על נקודה זו תובא הרחבה להלן.

צדדים לחוזה יכולים להחליט, כי דין מדינה מסוימת יחולו (אף באופן בלעדי, אקסקלוסיבי) על החוזה, וכן גם להקנות למדינה מסוימת סמכות שיפוט בלעדית.

המשמעות היא, שהצדדים מסכימים מראש לכך שהליך משפטי, ככל שידרש, יתדיין במדינה מסוימת (למשל – ישראל), ושהדין לפיו ידון המקרה יהיה דין מסוים (למשל – דיני מדינת ישראל). בית המשפט אמור ונוטה לכבד הסכמה זו של הצדדים.

יש לציין, כי הדבר מומלץ מאד לחברה, שבתחום עסקה יתנהל ההליך; נניח חברה ישראלית המנהלת מו"מ עם חברה זרה. ברור שהחברה הישראלית תעדיף כי במקרה שבו יגיעו הצדדים לבית המשפט, יקרה זה בבית משפט בישראל, תחת הדין הישראלי.

על כן, בניסוח חוזה מול חברה זרה, מומלץ להכניס סעיף שיפוט שכזה (יש לזכור שהסכמה לסעיף כזה, כמו לשאר תנאי ההסכם, תלויה בהסכמת הצדדים. לא מן הנמנע שחברה זרה תתנגד לסעיף שיפוט שכזה, שכן הוא עשוי לפעול לרעתה, ככל שידרש הליך שכזה).

למען ההדגשה נזכיר, שקביעה חוזית שההליך ידון בישראל אין משמעה שהדין יהיה ישראלי, ולהפך. לכן, הסעיף המוצע צריך לכלול התייחסות לשני העניינים, כלומר שהדין שיחול יהיה דין ישראל, ושבית המשפט המוסמך יהיה הישראלי (רצוי באזור השיפוט הנוח לחברה הישראלית).

נוסיף עוד, כי סעיף שיפוט לטובת בית המשפט והדין הישראלי מעניק יתרונות נוספים לחברה הישראלית, למשל התרעת חברה זרה מהפרת חוזה כשהיא יודעת שההליך עשוי להתנהל במדינה זרה, וכן סעיף שכזה עשוי להביא להכרעה מצד בית המשפט כי יש לנהל את ההליך בישראל.

מאידך, כמובן, נהול הליך בישראל–אמור לעבוד לטובתה של החברה הישראלית;לא רק שהליך שכזה אמור להיות זול יותר מאשר אם תנהל אותו חברה ישראלית בחו"ל, אלא שככל שלחברה הזרה יש לה נכסים בישראל (כגון חשבון בנק וסכומי כסף שמגיעים מגורמים אחרים עימם נמצאת החברה הזרה בקשר), ניתן לנסות להטיל על נכסים אלו עיקול זמני, ולזכות ב"השג אסטרטגי" של עיקוב סכומי כסף כבר בתחילת ההליך.

ועוד: לאור הנ"ל, תעשה כנראה החברה הזרה שיקולי עלות – תועלת (שלא אחת עושים צדדים להליך), תוך הבנה שעלות נהול ההליך עלולה להיות יקרה מהרגיל.

הדבר עשוי לדחוף את החברה הזרה יותר בקלות לכוון הפשרה וביצוע החוזה, מתוך הבנה שהדבר עדיף על נהול הליך במדינה זרה.

מחבר המאמר

עו"ד גיא הרשקוביץ הינו בעלים ומייסד של משרד עורכי דין הרשקוביץ ושות', אשר מתמחה בליווי משפטי  שותפויות ועסקים, דיני חברות, מיזוגים וכד'

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקיף מעורך דין העוסק בתחום.

כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני המופיעים באתר זה שמורות לרבות, הטקסטים, התיאורים, עיצוב האתר, התמונות, וכל חומר אחר הכלולים בו, אם לא נאמר מפורשות אחרת, שמורים למשרד עורכי דין הרשקוביץ ושות' בלבד. אין להעתיק להפיץ, לשכפל, למכור, לפרסם, לשדר או לעשות כל שימוש מסחרי כלשהו בכל או בחלק מתכניו של האתר וכל דבר אחר המוצג באתר אלא אם ניתנה רשות במסמך לכך בכתב ומראש ממשרד עורכי דין הרשקוביץ ושות' ©

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. בכל מקרה, השימוש באמור במאמר זה אינו יוצר יחסי עו"ד לקוח בדרך כלשהי, בין משרד עו"ד הרשקוביץ ובין המשתמש, משרד עו"ד גיא הרשקוביץ אינו אחראי בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המובא באתר זה, כל עוד השימוש במידע נעשה שלא באמצעות משרד עו"ד גיא הרשקוביץ.