ערבות אוואל

ב טיפים > מאמרים > משפטי מסחרי, מאת 

ערבות אוואל:

לא אחת מתבקש אדם לערוב לתשלום של אדם אחר. זו, למעשה, ערבות. מקרה נפוץ, אולי אף הנפוץ ביותר, יהיה במקרה של ערבות לחוזה שכירות ו/או לשטר חוב שניתן למשכיר ו/או ערבות שניתנה על ידי בעלי עסק לספקים ונותני שירותים לעסקים.

לעתים, במסגרת ערבות, אנו נתקלים במונח פחות מוכר: ערבות אוואל. המדובר בערבות שטרית, שניתנת למימוש ישירות בהוצאה לפועל, ללא צורך בהליך משפטי קודם.

הביטוי אוואל נובע מהביטוי הצרפתי Bon pour aval, וכלשון סעיף 57 ב' לפקודת השטרות:

"ערבות לשטר יכול שתיכתב על גוף השטר או שתינתן במסמך נפרד, והיא נוצרת על ידי הביטוי bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו, שיש אחריהם חתימה; לא נאמר בעד מי ניתנה ערבות לשטר, רואים אותה כאילו ניתנה בעד עושה השטר אם הוא שטר חוב, או בעד המושך אם אינו שטר חוב."

אבל רגע: מה זה אומר? מה הרגע קראתי? מה המשמעות של ערבות אוואל?

כדי לפשט את הדברים נאמר, שכאשר ערב חותם כי הנו ערב בערבות אוואל, הוא ערב ביחד ולחוד עם עושה השטר.

ביחד ולחוד משמעה, שניתן להפרע מערב אוואל (כלומר על הערב לכסות את החוב), ללא צורך בניסיון קודם להפרע מהחייב (עושה השטר). היתרון לאוחז השטר הוא בפחות צורך בהליך משפטי כדי להפרע מהערב.

כאן יש להעיר, כי חריג לנ"ל הוא במקרה של ערב מוגן (ערב יחיד, כלומר: שאינו תאגיד, או ערב לתאגיד שאינו בעל ענין בו, או ערב שהוא בן זוג או שותפו של החייב) בצירוף תנאים מסוימים כגון גובה ערבות מקסימלי. כמצב כזה, חוק הערבות קובע, כי אין לפנות לערב לפני קיום הליכים מסוימים נגד החייב, וכי הוראות סעיף 57 לחוק הערבות לא יחולו.

ועוד: ערבות האוואל ממשיכה להתקיים, גם אם התחייבותו של הנערב פסולה (שלא מחמת פגם בצורה). המשמעות האופרטיבית האפשרית: גם אם למחזיק בשטר הערבות אין עילה כלפי מי אשר נתן לו השטר, עדיין תיתכן לו עילה כנגד הערב.

נקודה נוספת היא, שערבות אוואל, בניגוד לערבות חוזית, היא סחירה. כלומר, בהעדר הוראה אחרת על גבי השטר, אוחז השטר יכול להעביר אותו, ואז הערב לשטר אחראי גם כלפי אותו נעבר, מי שקיבל את השטר.

אגב נוסיף, בהקשר לשכירות: כבר נפסק, כי במקרה של ערבות על שטר חוב בקשר עם שכירות, אין זה משנה אם הערב גר בדירה או לא. אדרבא, לא אחת הערב לא גר בדירה, והדבר אינו מוריד מערבותו.

דבר נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא מצב שבו לחברה כמה בעלים, הנדרשים לערוב לחובותיה. לעתים יתכן שרק חלק מהבעלים יערבו כאמור כלפי ספקים ונותני שירותים של החברה, ובערבות אוואל.

במצב כזה, מסתמן שהנערב (במקרה זה, הספק או נותן השירותים לחברה) יכול לפנות לערב לצורך כיסוי החוב, מבלי שידרש למצות קודם את ההליכים מול החברה או מול חלק מהשותפים האחרים.

רצוי לכן להביא זאת בחשבון ולהתנהל בהתאם, למשל באופן של כתב שיפוי מהבעלים שאינו ערב לטובת זה שכן, במצב שבו ידרש הערב לכסות את חוב החברה.

בהקשר זה כמובן רצוי לוודא כי יש הסדרים וחלוקת אחריות בין השותפים לחברה במסגרת הסכם שותפות/הסכם מייסדים.

 

מחבר המאמר

עו"ד גיא הרשקוביץ הינו בעלים ומייסד של משרד עורכי דין הרשקוביץ ושות', אשר מתמחה בליווי משפטי  שותפויות ועסקים, דיני חברות, מיזוגים וכד'

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקיף מעורך דין העוסק בתחום.

כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני המופיעים באתר זה שמורות לרבות, הטקסטים, התיאורים, עיצוב האתר, התמונות, וכל חומר אחר הכלולים בו, אם לא נאמר מפורשות אחרת, שמורים למשרד עורכי דין הרשקוביץ ושות' בלבד. אין להעתיק להפיץ, לשכפל, למכור, לפרסם, לשדר או לעשות כל שימוש מסחרי כלשהו בכל או בחלק מתכניו של האתר וכל דבר אחר המוצג באתר אלא אם ניתנה רשות במסמך לכך בכתב ומראש ממשרד עורכי דין הרשקוביץ ושות' ©

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. בכל מקרה, השימוש באמור במאמר זה אינו יוצר יחסי עו"ד לקוח בדרך כלשהי, בין משרד עו"ד הרשקוביץ ובין המשתמש, משרד עו"ד גיא הרשקוביץ אינו אחראי בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המובא באתר זה, כל עוד השימוש במידע נעשה שלא באמצעות משרד עו"ד גיא הרשקוביץ.